מַה מְקַיֵּם רִבִּי טַעֲמָא דְרִבִּי נָתָן ראֹשׁ הָאַשְׁמוֹרֶת הַתִּיכוֹנָה. אָמַר רִבִּי הוּנָא סוֹפָהּ שֶׁל שְׁנִיָּה וְרֹאשָׁהּ שֶׁל שְׁלִישִׁית הֵן מְתַוְּכוֹת אֶת הַלַּיְלָה. אָמַר רִבִּי מָנָא וְיֵאוֹת. מִי כְתִיב תִּיכוֹנוֹת לֹא תִיכוֹנָה. קַדְמִיתָא לָא מִתְחַשְּׁבָא דְּעַד כְּדוֹן בִּרְייָתָא עֵירִין.
Pnei Moshe (non traduit)
קדמייתא לא מתחשבא. כלומר אלא הכי בעינן לשנויי אליבא דר' דלעולם ד' משמרות הויין והא דכתיב התיכונה משום שהראשונה אינה בחשבון של שומרי המחנה לפי שעדיין הבריות ניעורין הן ואין דרכן להשים שומרים תחילת הלילה:
אמר ר' מנא ויאות. בתמיה ומי כתיב תיכונות לא תיכונה כתיב דמשמע אחת:
סופה של שנית. ובאיכה רבתי גריס ראשה של שנית וסופה של שלישית כלומר בשתי אשמורות האמצעות הוא מדבר שהן מתכנות את הלילה:
רִבִּי זְרִיקָן וְרִבִּי אַמִּי בְשֶׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וּכְתִיב קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר רִבִּי זְרִיקָן רִבִּי בָא חַד אָמַר טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי וְחָרִינָה אָמַר טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי נָתָן. מַאן דָּמַר טַעֲמֵי דְּרִבִּי חֲצוֹת לַיְלָה. וּמַאן דָּמַר טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי נָתָן ראֹשׁ הָאַשְׁמוֹרֶת הַתִּיכוֹנָה. מָן מְקַיֵּים רִבִּי נָתָן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי חֲצוֹת לַיְלָה. פְּעָמִים חֲצוֹת לַיְלָה. וּפְעָמִים קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת. הָא בְאֵי זֶה צַד בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה דָּוִד סוֹעֵד סְעוּדַת מְלָכִים חֲצוֹת לַיְלָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה סוֹעֵד סְעוּדַת עַצְמוֹ קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת. מִכָּל מָקוֹם לָא הֲוָה אֻרְתָּא אַתְיָא וּמַשְׁכַּח לְדָוַד דָּמִיךְ. הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר. אִתְעִיר 5b יְקָרִי מִן קוֹמֵי אִיקָרֵיהּ דְּבָֽרְאִי. אִיקָרִי לָא חָשִׁיב כְּלוּם מִן קֳדָם אִיקָרֵיהּ דְּבָֽרְאִי. אָעִירָה שָׁחַר. אֲנָא הֲוִינָא מְעוֹרֵר שַׁחְרָא. שַׁחְרָא לָא הֲוָא מְעוֹרֵר לִי. וְהָיָה יִצְרוֹ מְקַטְרְגוֹ וְאוֹמֵר לוֹ דָּוִד דַּרְכָּן שֶׁל מְלָכִים לִהְיוֹת הַשַּׁחַר מְעוֹרְרָן. וְאַתְּ אָמַר אָעִירָה שָׁחַר. דַּרְכָּן שֶׁל מְלָכִים לִהְיוֹת יִשֵׁנִין עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. וְאַתְּ אָמַר חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם. וְהוּא אוֹמֵר עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וּמַה הָיָה דָוִד עוֹשֶׂה. רִבִּי פִינְחָס בְּשֶׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִבִּי מְנַחֵם הָיָה נוֹטֵל נֵבֶל וְכִנּוֹר וְנוֹתְנוֹ מֵרַאֲשׁוֹתָיו וְעוֹמֵד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וּמְנַגֵּן בָּהֶם שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵירֵי תוֹרָה. וּמַה הָיוּ חֲבֵירֵי תוֹרָה אוֹמְרִין וּמַה אִם דָוִד הַמֶּלֶךְ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רִבִּי לֵוִי כִּנּוֹר הָיָה תָלוּי כְּנֶגֶד חֲלוֹנוֹתָיו שֶׁל דָוִד וְהָיָה רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בַּלַּיְלָה וּמְנַפְנֶפֶת בּוֹ וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵילָיו. הַהוּא דִכְתִיב וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן. כְּנַגֵּן בַּמְּנַגֵּן אֵין כָּתוּב כַּאן אֶלָּא כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן. הַכִּנּוֹר הָיָה מְנַגֵּן מֵאֵילָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
המנגן. משמע הידוע ומנגן מאיליו:
והיה יצרו מקטרגו. ומפתה אותו:
איתעיר יקרי וכו'. וקרא הכי מידרש עורה כבודי מלפני כבוד בוראי ולפיכך אעירה סתר:
מכל מקום לא הוה שחרא אתיא. כלומר אף שלפעמים היה מקדים ולפעמים מאחר אבל לעולם לא היה השחר בא ומצא לדוד כשהוא ישן:
פעמים חצות לילה וכו'. ולא דשתי אשמורות הן הן חצות לילה:
וכתיב קדמו עיני אשמורות. שתים והן חצות לילה:
מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פְּלִיגָא דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי קָרֵי מִזְמוֹרֵי בַתְרֵיהּ. וְהָא תַנִּי אֵין אוֹמֵר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב. פָּתַר לָהּ בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁל שַׁחֲרִית. דָּמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב אַבָּא בַּר יִרְמְיָה שָׁלֹשׁ תְּכֵיפוֹת הֵן. תֵּכֶף לִסְּמִיכָה שְׁחִיטָה. תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה. תֵּכֶף לִגְאוּלָּה תְפִילָּה. תֵּכֶף לִסְּמִיכָה שְׁחִיטָה וְסָמַךְ וְשָׁחַט. תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָֽרְכוּ אֶת י֨י. תֵּכֶף לִגְאוּלָּה תְפִילָּה יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ יַעַנְךָ י֨י בְּיוֹם צָרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵי רִבִּי בּוּן כָּל מִי שֶׁהוּא תוֹקֵף סְמִיכָה לִשְׁחִיטָה אֵין פְּסוּל נוֹגֵעַ בְּאוֹתוֹ קָרְבָּן. וְכָל מִי שֶׁהוּא תוֹקֵף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בְּאוֹתָהּ סְעוּדָה. וְכָל מִי שֶׁהוּא תוֹקֵף גְאוּלָּה לִתְפִילָּה אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא אַנָּא תְכֵפִית גְּאוּלָּה לִתְפִילָּה וְאִיתְצְדֵית בְּאַנְגָּרִיָּא מוֹבִילָה הֲדָם לְפַלָּטִין אָֽמְרוּ לֵיהּ רַבֵּנוּ רְבוּ הִיא. אִית בְּנֵי אִינְשֵׁי הָבִין פְּרִיטִין מַחְכִּים פַּלָּטִין. אָמַר רִבִּי אִמִּי כָּל מִי שְׁאֵינוֹ תוֹקֵף לִגְאוּלָּה תְפִילָּה לְמַה הוּא דוֹמֶה. לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא וְהִרְחִיק עַל פִּתְחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. יָצָא לֵידַע מַה הוּא מְבַקֵּשׁ וּמְצָאוֹ שֶׁהִפְלִיג עוֹד הוּא הִפְלִיג.
Pnei Moshe (non traduit)
עוד הוא הפליג. גם המלך הפליג ממנו:
שבא והרתיק. ודפק:
רבו היא. וכי זה דבר גדול הוא לך הא אית בני אינשי שנותנין ממון בשביל להכיר הפלטין ולראות המלך:
ואיתצדית באנגריא. ונלכדתי במס באותו היום שכפו אותי להביא הדס לפלטין של מלך:
אין פסול נוגע. מובטח לו שלא יארע שום פסול אח''כ באותו קרבן:
יהיו לרצון אמרי פי. וסיפיה דקרא צורי וגואלי וסמיך ליה יענך ה' בתפילה:
פתר לה באמת ויציב של שחרית. ודינא אחריתא קמ''ל בהאי ברייתא דצריך לסמוך גאולה לתפילה בשחרית וכדרב זעירא:
והא תני אין אומר דברים אחר אמת ויציב. וקס''ד דאק''ש של ערבית קאי וכהאי מ''ד דאין להפסיק בפסוקים אחרים בין ק''ש לשינה:
קרי מזמורים בתרה. דק''ש קודם השינה:
פסקא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד חֲצוֹת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כַּחֲכָמִים. רִבִּי יָסָא מְפַקֵּד לַחֲבֵרָייָא אִין בָּעִיתוּן מִתְעַסְּקָא בְאוֹרָֽיְתָא אַתּוּן קַרְייָה שְׁמַע קוֹדֶם חֲצוֹת וּמִתְעַסְּקִין. מִילְתֵיהּ אָֽמְרָה שֶׁהֲלָכָה כַּחֲכָמִים מִילְתֵיהּ אָֽמְרָה שֶׁאָמַר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב. תַּנִּי הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשַׁחַר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. בָּעֶרֶב לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. מַּה בֵין הַקּוֹרֵא בְשַׁחֲרִית. וּמַה בֵין הַקּוֹרֵא בְעַרְבִית. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב יוֹסֵף מַה טַעַם אָֽמְרוּ אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹת שְׁמַע בְּבֵיתוֹ בְעֶרֶב 6a בִּשְׁבִיל לְהַבְרִיחַ אֶת הַמַּזִּיקִין. מִילְתֵיהּ אָֽמְרָה שֶׁאֵין אוֹמֵר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר כֵּן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי כַּד הֲוָה נָחִית לְעִיבּוּרָה הֲוָה מִקַּבֵּל גַּבֵּי רִבִּי יַעֲקֹב גָּרוֹסָה וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא מִטַּמֵּר בֵּינֵי קוֹפָייָא מִשְׁמַעְנָא הֵיךְ הֲוָה קָרֵי וְחָזַר וְקָרֵי עַד דַהֲוָא שְׁקַע מִינֵיהּ גֵו שֵׁינָתֵיהּ. וּמַאִי טַעֲמָא רִבִּי אַחָא וְרִבִּי תַחְלִיפָתָא חָמוֹי בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָּאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדוֹמוּ סֶלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אמרו בלבבכם. זהו ק''ש שצריך כוונת הלב וסמיך ליה על משכבכם:
עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. ולא היה אומר דברים ופסוקים אחרים אחר ק''ש:
כד הוה נחית לעיבורה. כשהיה יורד לעיבור השנה והיה מקבלו ר' יעקב גרוסה בביתו ור''ז היה מטמין עצמו בין הקופות שלא ירגישו בו והיה רוצה לשמוע מנהגו בק''ש:
מילתיה אמרה שאין אומר דברים אחר אמת ויציב. ש''מ דרב הונא ס''ל שאין צריך להפסיק בדברים אחרים בין ר''ש לשינה דתקנת ק''ש סמוך למטתו להבריח את המזיקין והכי ס''ל ר' שמואל בר נחמני דלקמיה שכך למדנו ממנהגו:
בשביל להבריח את המזיקין. הלכך הואיל ובלאו הכי צריך כל א' וא' לקרות בביתו סמוך למטתו לא רצו לתקן שיהו הכל קוראין ביחד בזמנו שלא יסמוכו על זה ולא יקרא שוב סמוך למטתו:
מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית. כלומר ומפני מה באמת לא תקנו לקרות בערבית גם בבהכ''נ בזמנה ולא יהא צריך כל א' וא' לחזור ולקרות בביתו:
בערב לא יצא ידי חובתו. כדאמרי' לעיל בריש ההלכה אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דבר של תורה:
בבית הכנסת. עם הציבור:
מילתיה אמרה. וש''מ עוד ממילתיה דס''ל שאומר דברים אחר אמת ויציב והיינו אמת ואמונה והם היו רגילין לומר גם בערבית אמת ויציב כל זאת כדמשמע לקמן דקאמר פתר לה באמת ויציב סל שחרית אלמא דגם בערבית היו אומרים אמת ויציב וכלומר דע''כ דס''ל שאומרים פסוקים אחר ברכות ק''ש של ערבית קודם התפלה ואין חוששין לסמוך גאולה לתפלה בק''ש של ערבית משום דתפלות באמצע תקנום דאי לאו הכי מפני מה הזהירם על ק''ש בלבד ולא הזכיר להם כלום מתפלה אלא מפני שכבר התפללו תפלת ערבית מקודם א''כ מילתי' אמרה שאומר דברי' אחר אמת ויציב כלו' שאינו צריך לקרות שמע סמוך לשינתו ושלא יפסיק בדברים אחרים דהא אמר להם אתון קרייה שמע ומתעסקין בתורה אח''כ אלמא דק''ש של ערבית לאו דוקא סמוך לשינה והא דקאמר אחר אמת ויציב לישנא דמתני' נקט בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק ומפני סמסיימין אחר ק''ש באמת נקט הכי ור' ייסא ס''ל דיכול לומר איזה דברים ופסוקים אחר ק''ש של ערבית והכי מוכח מדלקמן:
מילתיה אמרה. שמעינן ממילתיה דס''ל שהלכה כחכמים דזמן קריאת שמע עד חצות:
אין בעיתון מתעסקין באורייתא. אם אתם רוצים להתעסק בתורה כל הלילה תזהרו לקרות שמע קודם חצות ואח''כ תתעסקו בתורה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source